כמרכיב חשוב במערכת הכלכלית הכפרית של ארצי, הרעיון של מערכות תמיכה חקלאיות הוצע רשמית בסוף שנות ה-90 והתפתח והשתפר ללא הרף ברפורמות ובפיתוח שלאחר מכן.
בשנת 1998 אימצה ישיבת המליאה השלישית של הוועדה המרכזית ה-15 של הלמ"ס את "החלטת הוועדה המרכזית של הלמ"ס בכמה נושאים עיקריים הנוגעים לחקלאות ועבודה כפרית", שהציעה לראשונה במפורש הקמת מערכת כלכלית כפרית המבוססת על חקלאות חוזה ביתית, הנתמכת על ידי מערכת חקלאית חברתית של שירותים חקלאיים ומערכת תמיכה למוצרים חקלאיים, מערכת הגנה לאומית למוצרים חקלאיים, מערכת הגנה חקלאית.
מאז הרפורמה והפתיחה, מערכת התמיכה וההגנה החקלאית של ארצי שופרה והשתכללה ללא הרף, תוך השגת מעבר מהותי מ"לקחת" ל"נתינה" ולאחר מכן ל"תעדוף פיתוח". יעדי המדיניות עברו מהבטחת היצע בעיקרה ליעד רב-של "הבטחת היצע, קידום צמיחה בהכנסה וחיזוק האקולוגיה", ויצרו בהדרגה מסגרת מערכת "שלוש-ב-אחת" של מחירים, סובסידיות וביטוח.
ברמה התפעולית, מסמכי הממשלה המרכזיים החלו להדגיש את הפיתוח של שירותים סוציאליים חקלאיים בשנת 1990. הקונגרס הלאומי ה-19 של ה-CPC הציע לשפר את מערכת השירותים החקלאיים החברתיים כדי להשיג אינטגרציה אורגנית בין חקלאים קטנים ופיתוח חקלאי מודרני. בפועל, צצים ללא הרף נותני שירותים חדשים כמו ארגונים שיתופיים מיוחדים ומפעלי תיעוש חקלאי מובילים, ותוכן השירותים מתרחב מקישורים בודדים לריבוי קישורים ולתהליך כולו.
בשנת 2024, ישיבת המליאה השלישית של הוועדה המרכזית ה-20 של ה-CPC אימצה את "החלטת הוועדה המרכזית של ה-CPC על העמקה מקיפה נוספת של הרפורמה וקידום מודרניזציה בסגנון-סיני", אשר הציעה לראשונה "לשפר את מערכת התמיכה לחיזוק החקלאות, להטב תמיכה לאזורים החקלאים ולהעשיר את השטחים החקלאיים", ומערכת מיגון, וחזרה על הדרישה ל"שיפור מערך שירות חקלאי חקלאי נוח ויעיל", המסמן שלב חדש בבניית מערך התמיכה החקלאי.
